דונט קול מי ״גלוש״! ♥️

אל תקראו לי ״גלוש״! ♥️

למעשה הבקשה החדשה שלי עבורכם אהובים - היא להימנע מלקרוא לי גלוש, גלינקה, גלצוק, חביבי, חביבה, אחותי או כל כינוי אחר.

ופשוט לחזור לדבוק במקור - גל ☺️.

אולי תתהו -

״אבל למה? הרי בשבילי לקרוא לך גלוש זה להראות לך שאני אוהב אותך!״

אז ככה.

במהלך ההתעוררות קיבלתי את התחושת דיוק הפנימית להתחיל לקרוא לכולם בשמם המדויק.

וכך יצא שכבר מלפני כמה שנים התחלתי להחליף את כל השמות אנשי קשר שלי מכינויים שונים לשמם המקורי ואני קוראת לאנשים פשוט בשמם.

ללא שום עיוות.

ככל שאנחנו מתפתחים ומשתנים פנימית, חוזרים לדיוק שלנו, למקור שלנו - כך גם המציאות החיצונית משתנה בהתאם.

בחודשים האחרונים התחלתי להרגיש ממש סלידה פנימית כאילו הגוף שלי דוחה את המילה ״גלוש״ כל פעם כשהיא עולה. ממש צורם לי לשמוע את זה כמו ששומעים גיטריה שנגנה צליל זיוף.

״גלוש״ - היא כבר לא אני, לא רוטטת את מי שאני היום.

הסיבה לכך כמו שאני מרגישה היא כזו:

השמות שלנו ניתנו לנו מסיבה מסוימת.

כל שם נושא איתו תדר מדויק.

לקרוא לאדם בשם אחר או כינוי - למעשה משנה לו את התדר - ואם אותן הבן אדם באמת נושא את הכינוי שלו לכל מקום זה משנה לו את האנרגיה - שם לו פילטרים על עצמי בתת המודע - מה שמשנה לו את המציאות החיצונית ומה שלמעשה משפיע על הנתיב והעתיד שלו.

מרגיש לי שכל אותם הכינויים שנתנו אחד לשני בעבר הם למעשה בריחה פנימית מלהסתכל לאדם כמו שהוא בעיניים ולראות אותו כמו שהוא. חיינו עם המון פילטרים פנימיים ולכן זה התבטא לנו גם בשפה החיצונית שלנו.

צ׳אקרת הלב שלנו היתה חסומה בהמון מקרים.

לא היינו מסוגלים להגיד ״גל אהובה שלי״ אז אמרנו ״גלוש״. היתה לנו מעין בריחה פנימית לא להשתמש במילים של אהבה.

זו היתה הדרך הנוחה להביע אהבה לאחר מבלי לחשוף עדין לחלוטין את צ׳אקרת הלב שלנו לעולם ובמחשבתנו ״להישאר מוגנים פנימית״

בנוסף - גלוש מתחבר לי פנימית לתדר של עבר. של ״הילדה הקטנה והחמודה״.

זו כבר לא מי שאני.

מזמן כבר לא. ♥️

אני מתפתחת פנימית וחוזרת למי שאני ולכן גם התדר הזה כבר לא תואם והרמוני לי בגוף.

אנחנו חוזרים למקור שאנחנו והדיוק התדרי בנינו הוא חשוב.

כשאנחנו עושים זאת, קוראים לבן אדם בשמו, אנחנו מכירים בכבוד אליו ומסוגלים להסתכל עליו בעינים ללא פילטרים - בדיוק המדויק של מי שהוא באמת.

אולי תחשבו:

״אבל רגע. זה נשמע לי קצת קר לקרוא לך גל או לקרוא לאנשים רק בשמם!״

אם תרצו להוסיף את הקרנת האהבה שלכם ולהראות לאדם אהבה, תוכלו להוסיף לו מילות אהבה במקום לעוות לו את השם.

אני אשמח שתקראו לי ״גל אהובה שלי!״ במקום ואפילו אוהב וארגיש עם זה נעים 🥰.

וכן אין בזה הכרח לאנרגייה רצינית ובוגרת תמיד! אנחנו יכולים גם להקרין את אנרגיית הילד הנצחי שבתוכנו לצד הרצינות והבגרות שלנו 💞

השילוב המנצח של כולנו 🌟🦹‍♀️

שמות מדויקים הם בתדר מדויק יותר ולכן גבוה יותר עבורנו לנתיב שלנו.

בנוסף שימוש מילולי במילות אהבה במקום בעיוותים - גם הוא מעלה את התדר ומקרין על האחר את האהבה שלנו כלפיו.

לחלקנו אולי יהיה מאתגר לשחרר את הגרסה הישנה שאנחנו רגילים לראות אנשים. במיוחד למשפחה וחברים מהעבר מאתגר יותר לעיתים לצפות בשינוי מהצד מאחר ולחלקם קשה לשחרר מהדמות הישנה שהם בנו לעצמם עלינו ומהדמות הישנה שאנחנו האמנו שאנחנו (אותה הדמות מלאת הפילטרים, הטראומות והעיוותים - כלומר כל מי שהוא לא מקור האור הזוהר, הנקי והמקורי שאנחנו!).

אנחנו מבצעים שינויים פנימים אך הסביבה הישנה לא תמיד מספיקה לעמוד בקצב או להכיל - וזה בסדר. כל אחד בזמן שלו. היו שלווים ועמדו יציבים, מקורקעים וללא התנצלויות על האמת הפנימית שלכם ועם מי שאתם הופכים - או יותר נכון - ״חוזרים״ - להיות. מי שאתם באמת.

♥️

אז הנה תרגיל שאני נותת לכם להיום על מנת לפתוח ולחזק את צ׳אקרת הלב, ולחזור לדיוק שלנו 🌟

החליפו את כל הכינויים של האנשים (גם באנשי הקשר בפלאפון) לשמם הנקי המלא והמקורי. (אלא אם מישהו לגמרי החליף את השם או שהכינוי שלו מבחינתו זה הזהות שלו ומה שהוא רוצה להיקרא בו. יש לו זכות לבחור את התדר בו הוא רוצה להקרין את עצמו לעולם ולהשפיע על הנתיב שלו)

התחילו לקרוא לאנשים במקום ״גלוש״ - קראו ״גל אהובה״.

ייתכן וזה ירגיש מוזר קצת בהתחלה - אבל זה מצויין כי הקושי בלבטא אהבה מעיד על צ׳אקרת לב לא פתוחה לחלוטין עדין 💕 התרגול יעזור לנו לפתוח אותנ ולהגיע לכך!

ספרו לי בתגובות איך הפוסט גרם לכם להרגיש ומה אתם חושבים על כך ✨.

וכמובן - שתפו את הפוסט החשוב הזה לכולם 👯‍♀️💫.

נשיקות ושבת מהממת - מגל האהובה שלכם 🥰